אמן אורח - ד"ר רועי ברנד - 8.12.16
לאהובלדעת
ז׳אן ז׳אק רוסו, שהיה הכותב היודע ביותר בזמנו, וכנראה האינטלקטואל הידועון הראשון, סבל מבדידות גדולה. ברוסו אפשר למצוא את זרע הפיצול המודרני בין חוויות פנימיות ובין התדמית החיצונית. נעקוב אחר התפתחות הקונפליקט הזה באמצעות קריאה קרובה של הביוגרפיה האחרונה שכתב ולא סיים--הזיות של מטייל בודד. ונשרטט גם את ההשפעות של כיווני המחשבה שלו היום. לדוגמה, במאמר שהופיע לאחרונה בניו יורקר נכתב שז׳אן ז׳ק רוסו ניבא את דונאלד טראמפ (שנאה לאליטות, בוז לקידמה, שקר הנאורות וחזרה לערכים של כפר או קהילה). אולי זה נכון, אבל זה רק צד אחד של הרומנטיקן הזה. בצד השני, רוסו גם ניבא את האינדיבידואל המודרני שמחפש קירבה ומנסה לייצר אינטימיות מחווית הבדידות שבה כולנו שווים.
ד"ר רועי ברנד הינו מרצה לפילוסופיה בתכנית לתארים מתקדמים של בצלאל, ובתכנית הבינתחומית באמנויות באוניברסיטת תל אביב. הקים וניהל את יפו 23, מרכז תרבות ואמנות בירושלים. בין פרסומיו, כעורך וכותב: פילוסופיה בזמן טרור, דיאלוגים עם הברמאס ודרידה (הקיבוץ המאוחד, 2004); חיים חשופים- אמנות במצב חירום (מוזיאון על התפר, ירושלים,2007); האורברב: תבניות של חיים עכשווים (סטרנטל, 2014); וככותב: לאהוב לדעת—על חיי הפילוסופיה מסוקרטס ועד דרידה (אוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, 2013; קפי, סיאול 2014; רסלינג, תל אביב, 2016). אצר תערוכות בינלאומיות רבות והיה חלק מצוות האוצרים של הביתן הישראלי בביאנלה לארכיטקטורה בונציה, 2014.


מאמרים נוספים...
עמוד 5 מתוך 6