אמן אורח - פרופ' רועי רוזן - 24.11.16
התדר הקומי
ישנה שושלת במחשבה ובאמנות, של אלה שראו בהומור לא רק דרך להצחיק ולבדר, אלא גם למרוד ולערער על הסדר הקיים. זוהי מסורת ששיכים אליה בין השאר פרויד, אמני הסוריאליסטים, והפילוסוף הצרפתי ז׳יל דלז. אציג בקצרה את הניתוח של דלז, המקשר סאדיזם ומזוכיזם להומור ולאירוניה, ואמחיש בעזרתו את האופן שבו ניסיתי להפעיל תדרים לא נוחים של הקומי ביחס לנושאים הנוגעים בפוליטיקה, בטראומה ובמוות.
רועי רוזן הוא אמן, סופר וקולנוען. עבודותיו מכליאות בדיה ותיעוד, הומור וטראומה, מחשבה פוליטית ועיסוק בארוטיקה. בין יצירותיו המרכזיות: ״חייה ומות כאווה בראון״ (1995-1997) שעוררה שערוריה פוליטית כשהוצגה לראשונה במוזיאון ישראל, וסרטו ״צא״ (2010) שזכה בפרס אוריזונטי לסרט הטוב ביותר בפסטיבל וונציה. רוזן הקדיש שנים ארוכות ליצירה בזהויות בדויות, הציירת ומחברת הזימה ז׳וסטין פראנק, והאמן הרוסי מקסים קומר-מישקין. ב 2016הוצגה במוזיאון תל אביב תערוכה מקיפה של האמן שלוותה בקטלוג גדול, תחת הכותרת: ״רועי רוזן: תערוכה קבוצתית״ במוזיאון תל אביב (שלוותה בקטלוג גדול). סרטו האחרון, ״ערוץ האבק״ (2016) יוצג בדוקומנטה 14בקאסל ובאתונה. רוזן הוא פרופסור במדרשה לאמנות שבמכללת בית ברל, ובאקדמיה לאמנות בצלאל.



עמוד 6 מתוך 6